השבוע התחילה שנת הלימודים

אני זוכר את השבוע הראשון שלי בבצלאל, אפשר לתמצט את זה במילה אחת, הלם.
אני גם מכיר את המבט הזה של הסטודנטים שלי ב א' בסוף השיעור הראשון…אבל מה אתה רוצה?…מה צריך לעשות?…

אז הנה כמה טיפים לסטודנט הטרי בבית ספר לעיצוב וסיפור קטן להמחשה

לפני חודש פנתה אליי לימור והציעה לי להשתתף בתערוכה של אאא… אתה מקבל 5 עפרונות וצריך לעשות עם זה משהו…מה שבא לך
"ברור" אמרתי ומיד שכחתי מזה

1. ביום שאתה מקבל את התרגיל, שב ותעשה רשימה קצרה של כמה רעיונות, קח יומיים לחשוב על זה וצא לדרך. לעשות היום את מה שאפשר לעשות מחר. בשבוע ממוצע בלימודי עיצוב בשנה א' יש לך 5-6 הגשות ואם אתם לא עובדים מסודר זה הופך תוך כמה שבועות לסיוט.
   אתה מגיע ברגע האחרון עם עבודות שעשית לפני לילה. סבל, באסה, פוייה.

לפני שבועיים התקשר אלי עומר ואמר
-תגיד מה אתה עושה לתערוכה של אאא

-יאווו לא עשיתי  כ ל ו ם ! מתי זה? מה הבריף? למה בכלל הסכמתי להיות חלק מהחרא הזה!?  לא בא לי, אני לא עושה כלום, חלאס, למי יש כח, מי הם בכלל!

2. אתה לא עושה טובה לאף אחד. אתה עושה כי בא לך ואם לא בא לך אז אל תעשה. אם אתה סובל – אל תעשה. אם אתה עושה ש.ב., אל תעשה. אם אתה עושה כדי לרצות מישהו אל תעשה.

טוב נו נגמור עם זה. אולי נחזיר להם את העפרונות בשקית ונכתוב מעל זה עבודה עם עפרונות – שיזדיינו.

אולי נגרוס את כל העפרונות או שאני אעשה פסל של אצבע משולשת שהעיפרון הוא האצבע – הם יבינו את הרמז.
אולי פסל של תחת עם עפרון שתקוע בפנים!

3. בתהליך של חיפוש אחר הרעיון תכתבו את כל השטויות שעוברות לכם בראש אפילו הדברים הכי ילדותיים. חייבים להוציא מהסיסטם, זה בריא. בדרך כלל חמשת הרעיונות הראשונים הם לא החדים ביותר ודברים שכבר עשיתם, שאתם עושים באוטומט. שווה להמשיך לחפש.

-מיכל מה את אומרת על תחת מגבס עם עיפרון תקוע בפנים? גדול לא?!

• לא. ממש מטומטם. מה יש לך, למה את חייב לעצבן?!

4. שיהיה מישהו קרוב שמכיר אתכם ותמיד יגיד לכם את האמת בפנים לפני שאתם יוצאים לדרך. תקשיבו לו הוא/היא יותר חכמה

• אז עיפרון תקוע בקיר – וזה מייצג את הלימודים באקדמיה
• ממש חלש
• אז 5 עפרונות שהולכים ומתקצרים, כל אחד מסמל שנה בלימודים, בסוף יש עיפרון של וואקום
• הממממ….4.
• אז סדרת עפרונות שהם השלבים בחיים
• משעמם

עיפרון כחרב לייזר? אני מצולם כמו לוק סקייוואקר מחזיק עיפרון והוא זוהר וזה אומר שמעצבים הם לוחמי ג'דאיי

מממ 6

-אז סדרה, עשר כרזות לעשרה סרטים שאני הכי אוהב שכל פעם רואים אותי עושה משהו עם עיפרון

-לא רע…

-אז רק את העפרונות – סדדרה של כרזות לסדרות אבל רק עם עפרונות, נגיד דה ווקינד דד – עיפרון שנשנכו אותו והוא נראה גמור…. ומותר לעבוד רק עם החלקים של העיפרון

-טוב!

5. קחו את השטויות שלכם ברצינות. זה כל ההבדל. תעשו את זה כאילו זה הדבר הכי חשוב בעולם. ברגע שהחלטתם שזה מה שאתם עושים תעשו את זה הכי טוב, הכי מושלם, הכי עד הסוף. לעבוד כי זה כיף…לא להתפש על כלום
   מהרעיון הכי גרוע אפשר להוציא עבודה מדהימה. שמרו זמן לביצוע, הרבה, אי אפשר לעשות ערב לפני ההגשה. שתמיד יהיה לכם לילה לישון על זה, להתחרט ולשנות משהו ברגע האחרון.

למחרת קניתי עשרות עפרונות, בחרתי פורמט להגשה וההתחלתי לעבוד:

רשימה של סדרות ומה קורה לעיפרון בכל סדרה. במשך יומיים פשוט נהניתי, נכנסתי כולי לתוך עולם של סדרות, דימויים ועפרונות מפורקים.שום דבר לא עניין אותי חוץ מזה… יושב בלילה ומנסה לחתוך עיפרון ל 2 אבל לאורך בלי לפגוע בחוד…

6. כשאתה סוף סוף שם… זה כיף – זה ממלא. ככה זה.

אם אתה נהנה ומגיע למשהו שאתה מרגיש שהוא טוב – אז הוא טוב…או שלא אבל שזה לא משנה, אתה עשית את הכי טוב שלך בזמן שהיה לך.

עכשיו שים על הקיר ושכח מזה

בסוף סיימתי יום לפני וביום האחרון הוספתי כותרות שניראו לי על הפנים ורציתי לזרוק את הכל ולהתחיל מהתחלה אבל זה תמיד ככה – לפני שאני מוסר משהו אני תמיד חושב שזה זוועה, שאולי הייתי צריך לעשות משהו אחר, שאם היה לי יותר זמן, שהאדום זה לא הגוון המדויק שחיפשתי…תמיד.

7. מה שיוצא, אני מרוצה.
תמיד יש עוד עבודה, ועוד עבודה, תמיד שאתה מסתכל אחורה אתה עומר: וואוו, אני לא מאמין שאני עשיתי את הדבר המכוער הזה

בקיצור אני רוצה להודות  ללימור ולאברהם על החוויה שעברתי בגלל התרגיל הקטן הזה שנתתם לי. החזרתם אותי לשנה א' וזה היה כיף.

ולכל המתחיילים את הלימודים השבוע – בהצלחה, תהנו, באמת תהנו.

בתמונה: wolverine ,נסיון ראשון לפני שהחלטתי לעבוד רק עם עפרונות
שאר העבודות ( 14 כרזות לסדרות… רק מעפרונות) היום על הקיר בתערוכה . בואו לראות.