blog-pushpin – מכינה לעיצוב ואדריכלות

השבוע התחילה שנת הלימודים

השבוע התחילה שנת הלימודים אני זוכר את השבוע הראשון שלי בבצלאל, אפשר לתמצט את זה במילה אחת, הלם. אני גם מכיר את המבט הזה של הסטודנטים שלי ב א' בסוף השיעור הראשון…אבל מה אתה רוצה?…מה צריך לעשות?… אז הנה כמה טיפים לסטודנט הטרי בבית ספר לעיצוב וסיפור קטן להמחשה לפני חודש פנתה אליי לימור והציעה לי להשתתף בתערוכה של אאא… אתה מקבל 5 עפרונות וצריך לעשות עם זה משהו…מה שבא לך "ברור" אמרתי ומיד שכחתי מזה
Read More

סדנת בד וחומר

אני לא יודעת במי אני יותר גאה: ביסמין, מטאור בתחילת דרכו עוד נשמע עליה רבות, או במחזור מאי המעולה, שאסור להגיד את זה עדיין כי רוני אומר שאז הם יתפסו תחת ויתקלקלו...
Read More

במכינה יוצאות העבודות הכי טובות

במכינה יוצאות העבודות הכי טובות כי אין לכם מושג, כי אתם לא מפחדים מציון, כי אתם מנסים הכל, כי מצחיק בהגשות, אז לא מפחיד לבוא עם דברים מוזרים...
Read More

שיעור רישום ראשון – איזה פחד

...אתמול היה שיעור רישום ראשון במכינה ונזכרתי בשיעור רישום הראשון שלי בשנה א בבצלאל. כשהגעתי לבצלאל לא ממש ידעתי לרשום ובכלל!!
Read More

מאיירים לא שותים בירות

...בשבילי זו הייתה חתיכת סגירת מעגל, אביאל (בסיל) שלמד במכינה לפני שמונה שנים ומלמד בה רישום מאז ש"השתחרר" מהאקדמיה - בא לספר על הדרך המופלאה שעשה במהלך הלימודים ועד היום כמאייר - בעיקר של ספרי ילדים - אבל לא רק
Read More

חומרים: חתיכת נייר

חומרים: חתיכת נייר - הרבה פעמים שואלים אותי בתחילת המכינה על חומרים כאילו יש איזה חדר סודי ובו חומרי קסם שאיתם אפשר באמת ליצור אובייקטים מדהימים. ועד שלא יקבלו מפתח לאותו חדר או לפחות שקית עם חלק מהחומרים הסודיים האלו - ...
Read More

שנה חדשה

אחרי פגרה קצרה, אנחנו מתחילים שוב. כל שנה בערך בזמן הזה, מתחיל המחזור הראשון של אותה שנה. אני עדיין, אחרי כל השנים ממש נרגשת ושמחה לקראתו. כל שנה אתם באים מהססים, מסתכלים סביבכם לוודא שלא הגעתם לאיזו קבוצת חייזרים. יושבים על הספה בכניסה, שותקים. כל שנה אני מנסה לשבור לכם את המבוכה שלפני השיעור עם אותה בדיחה: "אסור לכם לדבר, הא?!" – וככל שהשנים עוברות זה ניראה לי פחות מצחיק ויותר דודתי אבל אני עדיין עושה את זה!! זה חזק ממני!. ואז יושבים במעגל וכל אחד קצת מספר על עצמו.
Read More

דגיג שנה א

כשהייתי קטנה אהבתי מים כדג השב לביתו. הייתי יכולה במשך שעות לקחת אויר ולעשות בועות, לעשות סלטות לאחור ברצף, לצוף על הבטן כגוויה, לצלול ולהביט על ישבנים של זקנות שוחות. בגיל עשר הצטרפתי לקבוצת שחייה. שחיתי ארבע פעמים בשבוע ולא הבנתי מה ילדים אחרים עושים עם הזמן שלהם ואיך הם מבזבזים את החיים במקום להיות במים. הייתי מאושרת וגם הייתי ממש טובה. אבל באיזשהו רגע במרוצת השנים התעוררתי לקול ציפצוף המשרוקית של המאמן, ולמציאות נטולת קסם של מרדף חסר תוחלת
Read More

חמישים שקלים חדשים 50 shekel Hadash

לפני שלוש שנים יצא לי להשתתף במרכז לעיצוב השטרות החדשים של בנק ישראל עכשיו כשה 50 כבר בחוץ, ולפני שהקבצים שלי ירקבו לנצח, הנה הסיפור שלי על תהליך העבודה. דרך אגב, ראיתי רק עוד הצעה אחת חוץ משלי וממה שנבחר, אשמח אם מי שהשתתף, שישתף
Read More

למלחמה בדע"ש דרושים מעצבים

כתם כתום, מאחוריו כתם שחור, רקע בז' ותכלת. ארט פשוט, נקי, הולוודי. כך דע"ש הצליח לקבל את תשומת ליבו המוחלטת של העולם המערבי זה לא שהאכזריות בהוצאה להורג של העיתונאים ג'יימס פולי וסטיבן סוטלוף מתעלה על האכזריות שמרחשת במזרח התיכו או באפריקה, בסין או בגוואנטנמו, ובעצם בכל רחבי העולם כל הזמן מראשית האנושות. היא גם לא בהכרח מתעלה על האכזריות שבהוצאות
Read More

מעיין פוגל, או מיי גוש

בכל מחזור מחדש אני לא מבינה איך זה קורה. אנשים מביאים את הדברים הכי מוזרים שגורמים לי לחשוב או מיי גוש ולרצות למות. אני תמיד אומרת את דעתי הכנה אבל מורידה את האו מיי גוש בא לי למות. ואומרת "אל תתעצלו לנסות שוב ושוב ושוב. זו עצלנות...
Read More

יאן ואני

למה יאן , אי אפשר להישאר אדיש לעבודות שלו. במובן הזה זה אסקפיזם מוחלט. אבל לא כמו לצפות בסרט הולווידי דביק, להיפך. הימלטות מהעולם הזה לעולם מפחיד עוד יותר וביזזארי. כמו לתוך חלום כמעט סיוטי, ואי אפשר שלא להישאב פנימה. הוא עומד בדיוק על הקו
Read More