בשבילי זו הייתה חתיכת סגירת מעגל

אביאל (בסיל) שלמד במכינה לפני שמונה שנים ומלמד בה רישום מאז ש"השתחרר" מהאקדמיה – בא לספר על הדרך המופלאה שעשה במהלך הלימודים ועד היום כמאייר  – בעיקר של ספרי ילדים – אבל לא רק

בגלל שזו לא הייתה הרצאה מעשית על איך עושים כסף ומצלחים בעסקים (גם כזו תהיה בקרוב) – לא היה לי ברור כמה אנשים יבואו. בסוף לא נותר כיסא ריק – מסתבר שמלא אנשים נורא אוהבים איור משובח

אביאל, כמו אביאל, סיפר בפשטות וכנות על הדרך שלו – איך ממש לא חשב שיהיה מאייר ספרי ילדים. הוא הראה קומיקס מעולה שעשה במהלך שנה א כשחלם לאייר רומן גרפי. הוא גילה שלא היה לו מושג בצבעים – ולכן עבד בהתחלה בטכניקה של חיתוכי נייר ציבעוני (!) כדי לבנות קומפוזיציות ומשקלים טוננאליים – ושיחק עם זה עד שהרגיש שזה "יושב נכון" – סוג חופש שרק מי שמחפש בכנות ולא מתבייש מזה שהוא לא יודע – לוקח לעצמו. בסופו של דבר השפה הזו של חיתוכי הנייר קיבלה ביטוי באילוסטרייטור – והפכה לשפה הכל כך מזוהה שלו – נעימה, קליקה ומקסימה – ובמיוחד – עם צבעונוית פיוטית

 אביאל הכניס אותנו למאחורי הקלעים והראה תהליכי עבודה וסקיצות שרק לעיתים רחוקות יוצא לראות. לא הרבה יוצרים ומאיירים מרגישים נח מספיק כדי לחשוף את התהליך שעברו ואת תהליך היצירה שלהם. העליתי לכאן טעימה קטנה בלבד – כדי לחלוק איתכם, וכי זה כל כך מעורר השראה בעיני

אז הכרנו מלא אנשים חדשים – פגשנו מלא בוגרים שלנו אהובים ויקרים – שזה תמיד הכי כיף, ואכלנו מלא עוגיות לוטוס – שהם כבר סוג של מותג של פושפין. רק בבירות אף אחד לא נגע. כניראה שמאיירים לא שותים בירות

סקיצות וציורים מתקופת המכינה ולפני הלימודים

מסקיצות עד פריים סופי של ספר ילדים שיתפרסם באנגליה

שפה אחרת לגמרי…קומיקס משנה א

סיגריה ומתחילים

קומיקס משנה א שממש עושה לי חשק לראות את הרומן הגרפי שעוד יהיה בעתיד

תהליך עבודה על הספר "עוג מלך הבשן" – מעיפרון עד קובץ אילוסטרייטור סופי

משתלט על מדף ספרי הילדים בסטימצקי

מאייר שלא שותה בירות – דור ההמשך