שנה חדשה
אחרי פגרה קצרה, אנחנו מתחילים שוב
כל שנה בערך בזמן הזה, מתחיל המחזור הראשון של אותה שנה. אני עדיין, אחרי כל השנים ממש נרגשת ושמחה לקראתו. כל שנה אתם באים מהססים, מסתכלים סביבכם לוודא שלא הגעתם לאיזו קבוצת חייזרים. יושבים על הספה בכניסה, שותקים
כל שנה אני מנסה לשבור לכם את המבוכה שלפני השיעור עם אותה בדיחה: "אסור לכם לדבר, הא?!" – וככל שהשנים עוברות זה ניראה לי פחות מצחיק ויותר דודתי אבל אני עדיין עושה את זה!! זה חזק ממני!. ואז יושבים במעגל וכל אחד קצת מספר על עצמו. זה החלק הכי כייפי. אתם מנסים למרוח את זה מהר עם גיל ומאיפה באתם אבל אנחנו כבר מתחילים לחפור לכם. זה אולי מפתיע – אבל אנחנו באמת רוצים להכיר אותכם.
אתמול בלילה התקשרה אליי בסקייפ תלמידה מלפני שמונה שנים שעזבה את הארץ ויצאה למסע אישי. היא שיתפה אותי בקשר לאיזה רעיון. אני שכבתי במיטה עם הלפטופ גמורה מעייפות, וחשבתי לעצמי איזה כיף שהיא נזכרה בנו, ושהיא בוחרת להרים לי טלפון ולשתף. וכמה היא נשארה מיוחדת וחמודה בדיוק כמו אז. אלו הדברים בגללם כל כך כיף לי לבוא לעבודה – אתם
עם הלבטים והבלבול והכישרון והחששות והחלומות. כל כך בתחילת הדרך ולא מדמיינים אפילו כמה רחוק אתם יכולים להגיע. רק אתמול אביאל (בסיל) הראה לי קשקוש מוזר במחברת שלו וכבר היום הוא עובד עם ארט ספיגלמן – גדול הקומיקסאים בעולם
אז הנה מתחילה לה שנה חדשה. ובבקשה, כשאני אומרת שאסור לדבר –תביאו איזה חצי חיוך לסבתא'לה
ועוד ארוחת סוף מחזור – של מחזור אוקטובר 14
שיעור ראשון מחזור נובמבר 14 – ביישנים ושקטים
שיעור אחרון מחזור נובמבר 14 – ארוחת סוף מחזור – מסורת של שנים – מלא פשטידות שהכנתם ושרוני שונא